מטורפת שכמותי
בואי וקטפי אותי
איתך
עד לסוף
את מתעוררת לתוך לילה
אפל ומתוק כמו תינוק בן יומו
כשפי אותי בשעות המתות
לחשי לי באוזן מילות מצוטטות
של האנשים ההם הרחוקים
מימים שעוד אנשים היו יושבים
את טועמת את הזמן הזה
כמו יין של חצות
אדום
פוצע בנשמתך
כדי שתוכלי לפתוח אותה עוד ועוד
ולא לפחד לטעות
מטורפת שכמותי
בואי וסחפי אותי
שאי אותי לשקט המיטיב
את מתעוררת עם בוא הירח
וישנה עם השמש בבטנך
ומליון קרני אור
מדגדגות מבפנים
את צוחקת כמו שיום נולד
אני רואה את החיוך שלך
אפילו בחושך כשאת נחבאת
בואי וענדי לי את טבעת העלומים שלך
ואשים נזר של פרחי אור על ראשך.