יושבת בחדר, מסתכלת לצדדים, והנה אני כאן דברים לא משתנים,
עדיין יכולה להרגיש את אותה הנגיעה , את אותו הליטוף, את אותה
הנשיקה...
ההרגשה רודפת ולא, היא לא מרפה! הסיוט רודף אותי גם בחשכה,
ואין שום מוצא, ואין שום מחילה, כי צעקתי שאני לא רוצה,
המשיך... והמשיך...
וצעקתי שוב ושוב...
אבל הוא לא שמע, או שהוא לא רצה,
זה קרה ואין דרך חזרה, ואני עדיין צועקת, לא הפסקתי עדיין, אני
עדיין פוחדת, לא אפסיק בינתיים, הזעקה בתוכי - ואין מי שישמע,
ואני צועקת... אבל אין תשובה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.