מתה היום, 10.10.2003, מפצעיה. בעלה, בקול שקט ונטול רעידות,
סיפר ברדיו, בערך במלים הבאות:
אשתי ישבה לידי.
חשבתי שלא נפגעה קשה.
ניסיתי להקים אותה
אבל היא לא יכלה לעמוד על הרגליים.
חיכינו לאמבולנס.
זו היתה הפעם האחרונה שראיתי אותה בהכרה.
במיון הפרידו בינינו.
היום הודיעו שהיא מתה.
הסכמנו לתרום איברים כי זה נראה מעשה ראוי.
היא היתה אישה נהדרת.
אהבה לעזור.
אהבה לבלות,
אהבה לטייל בעולם.
אהבה את החיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|