עדי בן זקן / עת פסח |
כפות ידייך היטבו
בזוהמה
שרחשת בה.
המים לא חדרו,
לא ניקו
את הצבעים והכתמים
שקבעו בך הרוחות
והעצים,
הדממה
והמרחק.
בחדר הותרת עצמך
מבויישת
נחבאת אל הכלים.
עת פסח יבוא,
ויגאלו גם אותך.
ואל לך ילדה,
בשמלת הכלה
לגעת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|