אין ספק שהעולם שלנו היה עולם טוב יותר ונעים אם אלוהים היה
אישה. אין לי מושג אם יש אלוהים וגם בטח לא אקבל על זה תשובה
בחיים, אבל מוזר לי לחשוב שמתייחסים אל אלוהים בלשון זכר. פעם
חשבתי שאלוהים הוא עץ. עץ עבות עם שורשים עמוקים ומסועפים
והמון ענפים עבים ומפוצלים, מלאים בעלים וכמעט קורסים מהעומס.
וכל פעם שיש מלחמה בעולם או משבר במזרח התיכון, משיר העץ המון
עלים, כמו בשלכת. וכל פעם שמסתיים עידן דיקטטורי או נופלת
ממשלה של רודנים רעים, מתמלא העץ בפריחה ירוקה וטרייה ישר
מהירקן.
אבל אם יש שם משהו, זה בטח לא עץ. מקסימום שיח.

ברור לגמרי שאם אלוהים היה אישה היה סדר עולמי כמו שרק אישה
יודעת לארגן. דברים בסיסיים כמו חרפת רעב, מצוקת דיור ועוני
היו נפתרים בהינף יד. היא לא הייתה נותנת לילדים בקמבודיה למות
מרעב. היא לא הייתה נותנת לנשים לספוג אלימות והשפלות מהבוסים
שלהן, מהבעלים, מהסביבה. אין מצב שהיא נותנת לשואה להתקיים
ושלא נדבר על 2 מלחמות עולם עם אופציה לשלישית. היא הייתה
פותרת הכל בדרכיה החכמות והאלגנטיות, בשקט בלי שאף אחד ישים
לב.

מעצם היותה אישה, היו לה את הכלים הדרושים לניהול עולם תקין.
הרי עולם הוא כמו מפעל. רצוי שכל העובדים יסתדרו אחד עם השני,
ברמה של "שלום שלום", שיהיו מרוצים בחלקם, ישאפו להתקדם ומומלץ
כמובן, שהעסק יהיה ריווחי. היא הייתה דואגת לרווחת העובדים,
מחלקת בונוסים למסורים וממעטת בפיטורים (הרי לפטר מהעולם זו
כמעט התאבדות...).
אלוהים כזו, הייתה רוצה שלום. שלום בין מדינות, בין דתות
ובעיקר בין אדם לחברו. היא הייתה גורמת לזה לקרות בתחכום מהול
ברגישות הנשית האופיינית.
גם לגברים היה טוב יותר בעולם כזה. הם היו עצבניים פחות,
חביבים יותר ולא עסוקים במלחמות כל היום.

אם הייתי צריכה לבחור אלוהים, הייתי בוחרת את מרילין מונרו,
מדונה או וירג'יניה וולף. שילוב מנצח של עוצמה, מיניות וסטייל.
גם במעטה הכי קשוח ומופרע שלהן, הן הכי רגישות. הכי נגישות.
ואם נהיה לרגע קיטשיות, אז ברור שאלוהים כמותן היה גורם כל
חודש לסיילים והנחות מטורפות על קוסמטיקה, נעלים ובגדים, בעיקר
של דולצ'ה גבאנה (וגם פראדה). תחנות האוטובוס היו נצבעות
בוורוד, המנורות ברחוב היו של איקאה והספסלים בשדרה של הביטאט
(שיהיה נוח). הן היו פותרות בעיות קיומיות בקליק קטן.

במציאות קשה ואכזרית כמו כאן, מספיק פשוט להאמין במישהו,
במשהו: יוגה, טנטרה, קבלה, אסטרולוגיה, סיינטולוגיה,
אימורטליטי, ויטאליטי. זה ממש לא חשוב. העיקר להאמין, להאמין
בעצמך.
בסוף יהיה טוב. תאמינו לי.