נמרוד אלף / פרח של חורף |
בקור ששכן בי.
והצתת בי,
כמו בדמיון,
אזורים שהיו לי מנוכרים.
היית לי ילד שאימצתי לליבי,
גם הילד שאני
היה לשלך.
וגדלתי כך,
עצמתי כך מאוד.
היה בינינו, כמו
היית מצית בי ילד,
עם פריחה,
לא, פשוט,
אתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|