New Stage - Go To Main Page

גו הגדול
/
היום של סילבן שלום

יומני היקר, אני חייב לספר לך מה עבר עלי היום:

06:00- קמתי. ג'ודי עוד שכבה במיטה. הלכתי למקרר, פתחתי וראיתי
שם איזה ממרח נחמד בקופסה אדומה. מרחתי אותו על פרוסה. וואלה,
יש לזה טעם כמו של עריסה. תמיד חשבתי לעצמי, מה זה עריסה? מה,
נותנים את זה לתינוקות בעריסה? כמו שמישהו אמר: אז מרוקאים
עצבניים, ועכשיו גם אני יודע למה- זה כי האמהות שלהם דוחפות
להם עריסה. ג'ודי אבל לא כזאת. היא נתנה לילדים מטרנה, כי היא
פחדה שאם היא תניק, הם ישאבו לה את הסיליקון. טיפשה שכמותה.
אפילו אני יודע שתינוקות שותים רק מה שטעים, וסיליקון זה איכס.
מרתה המשרתת הפיליפינית כבר ערה לפחות שעתיים והיא כבר הספיקה
לעשות אבק בחצי מהבית. ג'ודי שונאת שיש אבק, כי אז היא צריכה
לפטר את המנקה ולמצוא אחת חדשה וזה המון עבודה בשבילה. היא
בכלל אומרת שהכוכבים מנבאים לה שנה של אושר ושבעלה יעשה הכל
בשבילה. אבל אני? אני יודע שזה קישקוש. אני הרי שר החוץ, זה לא
באמת עבודה, זה רק לטייל.



10:00- הגעתי למשרד. היו הרבה פקקים בדרך וגם הנהג היה צריך
פיפי. ביקשתי כבר משר התחבורה, ברח לי השם שלו, זה שהוא שפוט
של ביבי, שיחליף לי נהג. להשתין? בשירותים? בשביל מה יש טיטול?
ג'ודי אומרת שזה מאוד מוזר שאני מסתובב עם חיתול עליי, אבל
אמרתי לה ששר החוץ לא יכול להסתובב לא מוגן. ג'ודי צילצלה
להזכיר לי שצריך להיפגש עם השגריר של דנמרק, כי לפני שלושה
ימים כבר יצא דגם חדש של לגו והילדים עוד לא קיבלו. אני לא
מבין אותם, הדנים האלה. בשואה הם עזרו למיליון אשכנזים ולגו הם
לא יכולים לשלוח למרוקאי אחד? אנטישמים.



14:00- נסעתי לאיזה מסעדת יוקרה עם השגריר הצרפתי. כמובן שאני
אכלתי סביח, והוא הסתפק בכלום מנומס. מה, סביח ירושלמי זה
אחלה, תמיד אצלנו בשכונה בבאר-שבע דיברו על הסביח כמאכל מלכים.
ואחרי זה עוד אומרים שהצרפתים הם אניני טעם, את זה אני באמת לא
מבין. צפרדעים כן וסביח לא? מוזר מאוד... בכל מקרה, ג'ודי
אומרת שאני צריך להיות פעם בפריס בשביל לאכול באמת. היא לא
יודעת שאני כבר הייתי בבית מאוד יפה שמשתייך לפריס. הילטון.
היא דווקא מאוד חמודה, חבל רק שיש לה בעיה באף ובעיכול- כל
הזמן שדיברתי איתה אז היא היתה צריכה לשרותים וחזרה עם קמח
בשפיץ של האף. זה באמת מזכיר לי שבאותו יום הייתי אצל ג'ורג'
בוש, הוא רצה להצטלם איתי ובדיוק היה פיגוע נגד חיילים בעיראק.
נכנסו שני אנשים לחדר, אחד עם בובות של שני קאובויז והשני עם
בובות של אריק ובנץ. משום מה היה לבנץ בידיים שלט שכתוב עליו
"כוננות". אני באמת שצריך לצלצל לטויס אר אס לשאול אם אפשר
להשיג את השלט הזה בעברית. לא בשביל הילדים, בשבילי!   בכל
מקרה האיש עם הקאובויז עשה כאילו שיחה ביניהם והם סיפרו אחד
לשני שהיה פיגוע בעיראק נגד חיילים, ושהחליטו להעלות את
הכוננות לכתומה. אז האיש עם אריק ובנץ העביר את השלט של כוננות
מבנץ לאריק. גם בוש וגם אני לא הבנו מה רוצים מאיתנו, והמשכנו
לשחק בצבי הנינג'ה שלו. בכל מקרה- חזרה להווה. אתמול ג'ודי
הפעילה את כל הקשרים שלה, והצלחתי להשיג אוסף שלם של צבי
הנינג'ה מצפון קוריאה, במיוחד לקראת הביקור הבא של בוש בארץ,
אבל זה אם הוא ינצח בבחירות. שיגיד כמו אריק לפני הבחירות,
"אתם השתגעתם", וגם הוא ינצח. אריק עושה ישראל חזקה. יא אללה,
כמה שהאמריקאים יכולים ללמוד מאיתנו.



20:00- הייתי בועידה של הליכוד היום. כל החבר'ה היו שם גם כן,
היה סבבה, ומשום מה אריק שרון הראה איזה סטיקר חדש, בשבילי-
כתוב עליו "סילבן, שלום". איזה טיפש. אפילו אני יודע שלא
כותבים את השם שלי עם פסיק. באמצע הועידה ג'ודי התקשרה וצרחה
משהו על משחה אדומה לשיער שנגמרה לה, ועל סכין עם משחה במטבח.
אמרתי לה שהיה מאוד טעים, וחבל שהיא לא אוכלת את זה- זה ממש
ביזבוז להשתמש על זה לשיער. אבל לא אכפת לי, יש לנו הרבה כסף.
אני שר החוץ, מחר אני נוסע לחוף השנהב- מעניין איך זה להיות
בים עם פילים. מוזרים שכאלה, למה לקחת פיל לים? אבל לכו תדעו,
זה אפריקאים.



זה היה היום שלי, יומן יקר.
שלך תמיד, סטיב.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/10/04 19:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גו הגדול

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה