אלוהים תודה.
על שנתת לי את כל חמשת החושים שגורמים לי להיות מאושרת.
את חוש הראיה- כדי לראות את יופייך המהפנט
כדי להתבונן בך יום יום ולתהות-
איך הטבע נתן לדבר כזה לקרות-
איך הטבע ברא אדם מושלם.
את חוש השמיעה- כדי להתענג על קולך המשגע
ועל צחוקך המדהים שנותן לי סיבה לחכות לרגע הבא בחיים.
קול שאנצור איתי לנצח.
את חוש המישוש- כדי לחוש את עורך הרך והמלטף.
כדי ליצור את מגע הקסם- פניי עם פנייך,
שפתיי עם שפתייך,
גופי עם גופך.
את חוש הריח- כדי להשתכר מבשמך וריח גופף
ולטבע בים האין סופי של ניחוח צאוורך.
את חוש הטעם- כדי לטעם מעט משפתייך הנושקות לי
שפתייך הרכות והעדינות כל כך,
שרק נוגעות בי וכבר איני אלא שבויה שלך.
ורק מפחדת, אלוהים.
שיום אחד תיקח את חושיי.
או יותר מפחדת,
שתיקח לי אותה.
את האחת והיחידה.
שנועדה לי. ואני לה.
ורק חרדה מהיום שבו ייחרב עלי עולמי
והיא תגיד לי שהכל נגמר.
נכתב כשהייתי בת 15 |