קסויאר מאקריט / התקווה של מחר |
הלבבות קפאו כשהפחד הפשיר
חללים נפלו כמו קציר
אני מלאך המוות, נעים להכיר
להבה אדומה על העיר בוהקת
אך האש בכבשן לאיטה דועכת
תמותה אינסופית ושנאה מהלכת
מול תמונות החורבן עצר הזמן מלכת
אם רק תביט היטב בין הצללים
תזהה אנשים - אחרוני ניצולים
מלאי געגוע, בכי מר - עצובים
הסיוט הסתיים - יש תקווה לחיים
17.08.2004
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|