|
כמו אור העולה מן השאול
כה בדד באפלה אתהלך
אני הבן שיודע לשאול
אך הרגש שלי כבר דועך
רציתי, רצון חזק עד כאב
דלתך נטרקה לי בפנים
כה מר גורלו של אוהב
13.08.2004 |
|
|
צביקה הלולן
מזכיר לי את
עצמי בנעוריי.
לבן, עגלגל,
נטול שיערות ואם
מסתכלים מקרוב
רואים מלא סדקים
קטנים.
אפרוח ורוד,
בוקע מהביצה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.