בין הרים וגבעות בארץ זרה
עומד לו חייל במגדל השמירה
את עיניו לא עצם מבטו לא הסב
וכל השמירה רק יביט לא ישב

הוא עלינו שומר מפני האויב
ואין זה משנה מה על זה הוא חושב
הרי זה תפקידו שהוכשר הוא אליו
לא תראו הבעת חרטה על פניו

והזמן כתמיד מזדחל לאיטו
החייל השומר שוב נזכר בביתו
והבית רחוק כאורכה של גלות
והמוות קרוב אך מוטב לא למות

בין שיחים וטרשים מתחבא לו צלף
דומם ושקט הוא שוכב במארב
מחכה הוא לזמן שהחייל בשמירה
יפנה את גבו ויהפוך למטרה

אז ירה הצלף כדור בין כוונות
השניות תארכנה לאורך שעות
החייל השומר במגדל השמירה
יפול לתמיד - משמרתו נגמרה

ואין זה חשוב אם נמצא המפגע
כי יש רק דבר שאינני יודע
מדוע היום במקום הפרחים
ילדים לראשם שם קוטפים מטחים

כה כבד ארונו רק העצב יותר
על ראשינו היום רוח שקט שורר
אני לא אשכח את החייל במגדל
בשיא פריחתו הוא נקטף ביש מזל

16.07.2004