20/5/04 יום ה' 15:30 חוף בתים
אני צורחת בועטת מנתרת גבוה חופרת עמוק, קורעת, מיוסרת,
מבועתת, חסרת מנוח
ואתם חרשים
עומדים כהים מנוגדים
אני בצבעים של לבן ושחור
וכולכם באפור
אני מחפשת למצוא ולקחת
לאחוז מכל כיוון אפשרי
להתעלות, לעלות ואתם
לא רואים אותי
אפאחד לא רואה או שומע או מרגיש כמוני, זאת רק אני פה
בעולם החצוי לנצח ששייך לי בלבד
אני מרגישה את כל הרגשות עד הסוף
ואתה שטחי
אני כל כך אוהבת ושונאת
ונרגשת, מתאכזבת, מתפתלת
הוזה, חושקת, כמהה
והרוח נושבת
והים שותק
ורק אני כאן
גועשת לבדי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.