''עוד שיעור ספורט מעצבן'' אמרתי וכיוונתי את הכיסא לנסיעה
במהירות הכי איטית.
איחרתי בארבע שניות ושלושים ושש מאיות השנייה. המורה הדפיס
בראש הרשמה והוציא אותה דרך הפה. עכשיו הייתי צריך גם להגיע
מוקדם לבית הספר ולקבל שיעורי טלפתיה מתקדמת. זה הדבר שאני הכי
שונא, חוץ מספורט. המורה השתיק את הכיסאות של כולם, והתחלנו
במשחק כדורסל, בו אנו מוסרים על ידי המחשבה בלבד וקולעים על
ידי מלחמה וירטואלית בראש. חיכיתי רק לזמזום שישחרר את הכיסאות
שלנו.
נכנסתי הביתה וישר הדלקתי את המחשב בעזרת השלט הרחוק. תוך חמש
עשרה שניות וארבעים ואחת מאיות השנייה, המחשב כבר היה בתוכנת
כתיבה וכתב את המחשבות שלי, איך ששידרתי לו. לתוכנה שהתקנתי
בעצמי עדיין יש בעיות. לפעמים היא לא מקשיבה, והמחשב כותב מה
שבא לו.
שוטטתי קצת באתרי חלל ומצאתי כל מיני דוגמאות של כיסאות
ארבע-מימדים. יצרתי לעצמי כיסא כזה על ידי העתקת החומרה לראש
שלי. הכסא התפרק, אבל לא נורא.
המשכתי לשוטט קצת ופתאום גיליתי פרסומת לאתר של בני אדם.
הפרסומת הייתה דו ממדית, פשוטה, בצבע לבן. 'הם ממש לא מתקדמים'
חשבתי לעצמי. כשאימא תפנה את התדר שלה אני אבקש ממנה לטוס
לכוכב שלהם, או אולי אציע לבית הספר לערוך שם סיור.
נכנסתי לאתר המוזר הזה שלהם. האתרים שלהם נטענים לאט. לוקח להם
איזה חמש שניות, כמה לא מפותחים הם. אצלנו לוקח ארבע מאיות
השנייה, ולאתרים איטיים במיוחד אפילו לוקח שנייה שלמה. שונא
כשזה קורה.
''אבא, מה זה סקס?'' שידרתי לו. אני משער שהוא היה קצת עסוק,
כי הפניות חזרו אליי. גורם לכאבים חזקים במיוחד. המשכתי לשדר
לו את זה, עד שהוא ענה. ''מילה משונה למדי'' אמרתי לעצמי. חייב
לדעת מה היא אומרת.
''סקס זה משהו שבני האדם עושים כדי להתרבות. הם עושים ילדים
ככה. ילדים זה משהו בדיוק כמוך, רק כשהם בני אדם!'' אבא צעק.
הוא מעדיף לצעוק כשהתשובות ארוכות, אחרת התדר מתבלבל לפעמים
והמסרים לא מגיעים בצורה מדויקת.
''וזה דבר טוב, הסקס הזה?'' שידרתי, ''כי כשאתם יצרתם אותי
בכלל עשיתם את זה כשאימא הייתה באמצע טיגון וירטואלי, ואתה לא
היית בבית בכלל''. התדר קצת הסתבך, אבל אבא הבין.
הוא אמר שהוא שמע שבני האדם טוענים שהם נהנים מזה.
''נהדר'' אמרתי לעצמי, ''גם אני רוצה לעשות את זה''.
''חם לסקס?'' קיבלתי הודעה במשהו שהם קוראים לו צ'אט. מאד
התפלאתי שהם שולחים את זה בכתב ולא בתדרים. ''מי משתמש היום
בכתב?'' צחקתי לעצמי, וכמעט שלחתי את זה, אבל אז נזכרתי שהם
עוד משתמשים בשיטה הישנה הזו.
מדדתי את הטמפרטורה שלי. באמת הייתי קצת חם, ורציתי לדעת יותר
לעומק מה זה סקס, אז כתבתי לה ''כן''.
היא התחילה לכתוב לי במונחים של בני אדם, מילים כמו ''זין'',
''אורגזמה'', ''ציצי'' ועוד כל מיני מילים מסובכות. חיפשתי על
גופי את הדברים האלה, הנחתי שהם נמצאים שם.
''פלדה... מתכת... נחושת... קרני ברזל...'' לא, אף אחד מהדברים
שהיא כתבה לא היו בגוף שלי.
התכוונתי לשדר לאבא את המילים האלה ולשאול לגבי הפירוש, אך
כששלחתי ראיתי שהתדר שלו עסוק.
זרמתי קצת עם השיחה. ניסיתי איכשהו להשתלב בזה, כי חשבתי
שייצאו ילדים.
אחרי שלושים וארבע דקות וחמש עשרה מאיות השנייה, התחלתי
להתעצבן ותהיתי למה לא יוצאים לי או לבן האדם מהמין השני הזה
ילדים.
יצאתי מהדבר הזה בעצבנות.
''אני לא עושה סקס יותר עם בני אדם'' אמרתי לאבא בעצבנות. התדר
שלו עדיין היה עסוק, אז כבר אמרתי לו את זה בעל פה.
אבא היה מופתע, ואמר לי לא לעשות זאת לעולם. הוא אסר עליי
להיכנס יותר לאתרים של בני אדם, וגם חסם לי את תדר ההנאה
לארבעים ושבע דקות ושלושים ותשע מאיות השנייה.
החלטתי שאני חייב להגיע לכוכב בני האדם הזה, ויהי מה.
לקח לי הרבה זמן לתכנת את החללית שבעזרתה אגיע לשם, כי את
החומרים הייתי צריך למצוא ואז להעתיק אותם למוח שלי בעזרת
הלייזר, אבל רוב הזמן הלייזר לא אישר לי אותם והייתי צריך לחפש
חדשים בעזרת גלי המוח. פעולה מעצבנת מאד.
סיימתי לבנות את החללית בארבע דקות ותשע מאיות השנייה.
''אני אשתפר בפעם הבאה'' אמרתי לעצמי.
הגעתי לכדור הארץ, כך נקרא הכוכב שלהם. הוא היה עלוב, מלא
בדברים ישנים ומזופתים.
''איך הם חיים ככה?'' תהיתי לעצמי.
היו שם מיליונים כאלה, בני אדם. הם אפילו הלכו על הרגליים
ודיברו תמיד בעזרת הפה.
הם כתבו במשהו שנקרא עט, כך הצלחתי להבחין כשהייתי במרחק של
שלושה מטרים ועשרים וארבעה סנטימטרים מבן אדם אחד שישב שם.
החלטתי להיות נבזה, וקראתי את המחשבות שלו.
המילה 'סקס' התנוססה בראש המחשבות, והמחשבות המשניות היו על
'אורגזמה', 'ציצי' ועוד.
רטט עבר בי. תדר ההיכרות צפצף. זה אומר שאני מכיר מישהו כאן.
זו יכולה להיות רק הבן אדם מהמין השני שדיברתי איתו על הדבר
הזה שנקרא 'סקס'. נתתי לתדר ההיכרות למשוך אותי אל אותו בן
אדם. מה שדפוק בתדר הזה אצלי, שהוא מצפצף בכל פעם שאני רואה
מישהו מוכר. זה תמיד משגע אותי בבית הספר, ולכן אני מעדיף תמיד
לעצום את עיניי ובעזרת כוח המחשבה להראות אותן פקוחות.
התדר צפצף בחוזקה. התקרבתי בעזרת הכיסא הנעלם שלי אל הבן אדם
מהמין השני.
כמובן שלכל אורך המסע כאן העלמתי את עצמי, לא יכולתי להרשות
שבני האדם הנחותים האלה יידעו עליי.
לפתע הרגשתי תדר שונה. תדר חזק, יפה כזה.
לצערי החללית החלה להיעלם קלות, והייתי חייב לחזור לכוכב שלי.
עד הפעם הבאה שאבוא לכאן.
''קוראים לזה אהבה'' אבא שידר אליי בהתרגשות, אך לא בטוח
שדווקא במונח החיובי.
''זה דבר שקיים אצל בני האדם. זה הגורם שבדרך כלל מושך אותם
לעשות סקס, ובדרך כלל זה לא קיים אצלנו, אבל אני חושב שפעם
קלטתי ערוץ כלשהו שאמר שכל חייזר מתוך שלוש מאות אלף ותשע עשרה
יכול לקלוט תדר כזה''
'נהדר' חשבתי לעצמי, וחזרתי לעולם של בני האדם. עקבתי אחרי
התדר הזה למשך שארית חיי.
תדר נפלא. |