אין דבר כזה אלוהים. זאת תפיסה שלא קיימת, לא הייתה קיימת ולא
תהיה קיימת. האדם בחכמתו יצר מערכת מסועפת של חוקים ומוסר, עטף
אותם במושג "אלוהים" ויצא להתמודד עם טבעו.
מאז ומתמיד חוסר הדעת של דברים יצרו פחד וחוסר אונים בלבו של
האדם. שאלות קיומיות, שעד היום אין להן תשובה, נפתרו ע"י מילה
אחת: אלוהים. הוא יצר את האדם ואת העולם שאנו מכירים. האומנם?
במשך שנות קיומה של התודעה האנושית, חידות ביולוגיות, כימיות,
גיאוגרפיות ועוד נפתרו ע"י המדע, ועדיין רעיון האמונה טמון
עמוק בחברה האנושית. טבע האדם מתגבש בזכות החינוך. החינוך זאת
גם מערכת מסועפת שיש בה דמיון מאוד ברור למערכת האמונה. החינוך
מושתת על כמה רמות: הרמה הפרטית, הרמה החברתית והרמה הכללית.
מרגע לידתו של האדם הוא נחשף לחינוך ברמה החברתית, שמתבטא
בדמות ההורים. דמות ההורים משפיעה על הילד בצורה ישירה, הם
מעבירים לו, במודע וגם שלא במודע, דפוסי התנהגות במצבים שונים,
מלמדים אותו את ניב הדיבור ומטביעים בו את ערכיהם. כאשר הילד
נחשף לחברה יותר רחבה, הוא יוצר עם בני גילו יחסים דו כיוונים
בהם הוא שואב מחבריו את החינוך מהוריהם והוא עצמו מקרין את
החינוך אליו נחשף מהוריו.
הרמה הכללית היא בעצם הרמה בה החברה כולה, כיישות אחת מחנכת את
היחיד. לדוגמא: חוקי מדינה, כאשר אי ציות לחוק יגרור עונש קבוע
וידוע.
הרמה הפרטית זאת הרמה הנעלה ביותר, בה הפרט מפנים את סביבתו
ומסיק ממנה ערכים ומוסר ייחודים לו. בנקודה זאת יש לציין כי
תהליך החינוך מלווה בסנקציות ותגמולים בכל הרמות.
האמונה באלוהים היא תוצאה ישירה של חינוך ברמה החברתית.
האמונה היא למעשה הסם של האנושות, היא מעוותת את המציאות
וגורמת אף לשיכרון חושים.
אין דבר כזה אלוהים. זאת קביעה חד משמעית. אין ספק כי שאלות
קיומיות יעמדו על פתרונן במרוצות השנים ומושג האמונה יאבד
מערכו. הפיסיולוגיה של האדם עדיין לא הושלמה סופית. האבולוציה
לא סיימה את דברה. האדם חייב להאמין באדם, וביום שזה יקרה,
יושלם החלק הראשון של המסע בעקבות הדעת.