כמו ציפורים שחוזרות לשמים,
הייתי חוזרת אליך.
ידעתי אם בני אדם נועדו ללמוד מטעויות,
אתה הטעות הכי יפה שהיתה לי.
ואם הייתה בלבך הרגשה לא טובה או פחד,
מבט אחד בעיניך וידעתי.


ידעתי שאם ארים ידים לא אסלח לעצמי לעולם.
הייתי מוכנה לעשות הכל למענך,
לשכוח עיקרון ואף חלום,
ורק לא לאבד אותך.

אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה כלפיך,
פעם הלב שלי היה מתמלא רק מאהבה אליך,
ועכשיו יש בו שנאה,
ואני פוחדת,
אני פוחדת שאולי נותרה בי עוד אהבה כלפיך...