מה היייתי עושה עכשיו כדי להיות איתך, ורק איתך, ברגע הזה
ממש.
להרגיש את אותה אהבה באוויר, לדעת שאני אוהב אותך וגם את אותי,
שהכל טוב.
איך אני נזכר בך פתאום? הרי כבר נשכחת! כנראה שאותך כן שכחתי
אבל ההרגשה תישמר עוד זמן מה.
רצינו לאהוב אחד את השני. רצינו להיות ביחד - זה היה היעד
שלנו. מה שהיה בנינו מיוחד עבורי. אפשר לומר שהיו הרבה רגעים
שהייתי מאוהב.
קשה לי להתנתק ממך. לעומת זאת, את, בקור רוח מזויע ובעזרת
האהבה החדשה (האמנם?) או אולי 'המתחלפת' הוא כינוי הולם יותר,
התנתקת ללא יותר מדי קשיים והתרגשויות.  
אני מרגיש צורך להחזיר - מגיע גם לך לסבול קצת, שיכעסו עלייך.
עד עכשיו את היית הקורבן. כנראה שהשליטה הייתה אצלך... איך
הגענו למצב כזה? איכזבת אותי, הפעם בגדול. נטשת אותי. חיסלת
אותנו. את אשמה. איפה היינו... כל הרגשות, ההתרגשות שמורים
לזיכרון העבר הרחוק שיש לי איתך ואולי אף ליום בו נתראה בשנית.