בצבא המפקד היה דורש ממני כל מני דברים מוזרים כמו שאכתב מכתב
אהבה לאישתו ואפקסס את זה לפקס של העבודה שלה בתנובה, שבדרך
חזרה הביתה אקנה לי שוקולד ואחשוב עליו ולמחרת היה מסתכל על
העור שלי לבדוק אם יש פצעונים. אמא שלי אמרה שהשמנתי כמו פרה
ושאצטרך להחליף את כל השיניים מכל השוקולד שאני אוכלת. פעמים
בחודש הייתי נשארת שבת, מגהצת לו את המדים, מצחצחת את הנעלים
שלו, מבריקה את הסיכות הזעירות. הוא היה יושב על כיסא העור
ובוהה באדי המגהץ, כל כך גאה בשלושת הברזלים לכתפיו. תמיד אמר
שזו פקודה ואם לא אסכים אשאר את כל השנה ותשע בכלא, לא ידעתי
שזה שקר, לא ידעתי להגיב, הפחד אכל אותי בלי מלח.
יום הולדת חמש, בגן שמו לי זר על הראש וכל ילד בתור שלו נתן
נשיקה ומתנה. אמא קנתה מהשכנה הפולנייה עוגת שיש ואחיי הגדולים
הרימו אותי שש פעמים, אחר הצהרים החנויות היו סגורות אז אבא שם
שש נרות של שבת, אמא כעסה והוציא אותם מהעוגה ואמרה שמצדה ישים
את האצבעות שלו מלבד שיחלל את קדושת השעווה. "יום הולדת שמח"
החלה לי הילדה שראיתי במראה.
