|
סופו של יום שבת הגיע שוב
אני לבד ישוב
בחדרי אורז את התיקים
חושב מתי אני אזכה לשוב
ולמה חיי נהיו לפתע כה ריקים
אני זוכר היו ימים
שהשתכשכנו במים החמים
על שפת הים בחופש הגדול
ואז אני ממך נלקחתי ללשכת גיוס
הרגשתי כמו לקחו ממני את הכל
עוד ריח זכרון ישן מתוק
עולה בי מרחוק
כשאני חוזר לי למוצב
כל-כך בודד נהייתי מאז אותו היום
היום שבו הפסדתי בקרב
בין שנינו הצבא הזה חוצץ כמו חומה
בו ילדים הפכו כלים של מלחמה
בין עם לעם בין שקר לאמת
שקרים של אהבת עבר
נראה עוד חי אבל בתוכי מזמן כבר מת
וכשהביתה אשוב עוד שבועיים-שלושה
אנסה להעלות תמונתי בראשה
בעצב אחלוף תחת ביתה
וברוב תקווה אדמיין
שאי שם למעלה היא עליי מביטה
11.07.2004 |
|
|
כמו שסיזיפוס
אמר:
אוכל, קדימה
אוכל.
מר יאוש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.