שוכב על הגב בין פרחים בשדה
ודרכי אל השאול מתרחבת-נפתחת
מותי מתקרב ואני כבר הוזה
אני מתפורר ואת עוד פורחת
עברנו הרבה, ביחד וגם לחוד
אבל אקט הסיום הוא שונה אצל שנינו
אני תוהה למה לי מגיע למות
לאחר איך שזה נגמר בינינו, אצלנו...
יום אחד תזכרי בדמותי הכפופה
את ידך תעבירי ברוך על הקבר
לזה שעומד לצידך תלחשי, המומה
זה לא יכול להיות אמיתי! כך לא מת גבר!
30.06.2004 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.