אני אגיד לך שלום,
לא, לא מחקתי את שמך מליבי,
לא אוכל אהובי...
טרם הגלידו הפצעים,
טרם נרפא הלב החרוך
מעלבון גאוותי.

כן, היתה לי הזדמנות והחמצתי,
לגעת במיתרי אהבתך לא השכלתי,
נתתי כל מה שידעתי לתת,
לא היה זה הרבה - ידעתי,
וגם ידך לא היתה שם לקבל.

עם צער כה רב,
עם בכי צורב,
עם כוויות בגופי
אותם צרבת במילותיך,
ממך אני נפרדת אולי היום, אולי כבר אתמול.

היית לי יפה כאור הבוקר,
הבאת את הפריחה ביום של סתיו,
קסמת לי - חזיון תעתועים,
גן עדן של שוטים,
די, התעוררתי מן החלום.

כל כך הרבה רציתי לומר,
ושתקתי, שתקתי כל כך.
ובכל זאת, מילים קשות
לך הכאיבו, אותך הרגיזו
אותי השאירו בודדה.