כשמהתריס שנפתח לפעמים
נראה שעדיין
קייץ
אני יודע שהיכן שאדרוך יתרומם
ענן יתושים
כן אני
ששלושים שנה
דופק בראשי
שיר של
אותה להקה
בפי דלוקה
אותה סיגריה
וראשי המתגעגע לקיץ
שהקיבה כבר לא
מסוגלת לסבול
והכל נראה
מרחק ירייה
מהכל

כשמהתריס שנפתח רק
לפעמים
נראה שסתיו
אני יודע
שהשמיים יתמלאו ציפורים
וגשם ירד
אולי
לפעמים
כן אני
שגם יודע
ששוב אזכר
באותו שיר
פרוע
קייצי
חרף ניסיונותי להמריא
כמו הציפורים
שנדמה כי הן
אותן ציפורים
ובכל זאת הן לא
שכן הן
חסרות אותי
כן אני
ששלושים שנה
מתנגן בראשי השיר המופלא של
אותה להקה
כשטסה עם הניצודים
אי אז
כשהכל נראה
מרחק נשיקה
מהעננים הטובים
והגשם