פגשתי מצרי במסיבה.
כשקולות הצחוק המזמזמים סביבי נמוגים.
כשראיתי את הפרצוף המוסלמי.
התיישבתי בכבדות על הספה וניסיתי להחזיק כוס יין ולהראות
לכולם שאני נהנה, ניסיתי לפתוח שיחה קלילה עם אנשים קלילים,
ניסיתי, אבל עיניי נמשכו כל הזמן
אל הדמות הכהה
על הספה הלבנה.
ודווקא כשאני מוקף בנוצרים
ומוסלמי אחד,
הרגשתי יותר יהודי מתמיד.
מחוזק בזהות שלי, נגשתי אל הספה הלבנה,
רומס את השטיח הכחול תחת הישראליות החזקה שלי.
הוא הרים את הראש בשעמום,
נד בראשו פעם אחת כשהצגתי את עצמי
נד בראשו שוב כששמע מהיכן אני.
זרק כמה מילות נימוס,
וחזר לשוחח עם שכניו לספה,
מותירני עומד עם כוס חצי ריקה
מאוכזב. |
