|
את לא תוכלי לחוש בכאב שבחזה
השמש באמצע השמיים
ההארה הנוראה לא תהפוך, בשביל אף אחד
רגע מושלם שכזה...
את לא תעזבי את כל מה שסביבך
במטרה לנקום את דמעתך
את לא תגששי במסדרון האימה
מנסה לא להישיר מבט אל גומיה זרוקה
את לא תציצי מבין דלת לא סגורה
הרים, עמקים, לחשי נפלאות
לא תסדרי את ידך בפיך, פנים נפולות
תוצר לוואי של בגידה
לא נחנקת! לא בוכה!
הגבולות שלך גבולות!
את לא יכולה לקום בבוקר במיטה זרה.
בגידה, במיטה של אחותה הקטנה
ראשה נושק לרצפה
גופה שברירי מגע
ליבה מגליד שריטה טריה
שפתיה לילה טוב, מתוקה |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.