ואני הרפסודה שאספה אותך בליל הקר והאפל
ואת השענת ראשך על חזי ואלי מאודך פילל
ואמרתי: "בים האכזר של ליבי רפסודתי לא תועיל"
וככל שנתת את ליבך יותר, צמח בי הפחד השתיל
"קפוץ לים" אז אמרת
"אהוב אותי, אותך" כן לחשת
קרן אור הפציעה בליבי
מצאתי שביב אהבה
ועודי מחפש ושואל נפשי
וקורע במסמרות את ליבה
האם השחר הפציע?
האם הבצורת נשבר?
ומעין הרגש מתפרץ וגואה
האם סוף סוף... מאושר? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.