שלומית קימרון / להיות |
של לב פועם.
מרגישה דהויה כל כך
כרוח
מושיטה יד לפנים
ובוהה בה
כה רחוקה היא
לא מורגשת
זרה לי
אצבעותיי קרות
נוקשות
איני רואה את קצה ידי
הכל מטושטש
אני
אני מטושטשת
מהבהבת בקושי
סימן מחוק
של אות חיים.
לבנה
מלוכלכת
לבנה
חיוורת
לבנה
שקופה
לא מרגישה
לא קיימת
לא באמת.
אז אל תדברו איתי על חיים,
מה המשמעות של "להיות"
כשלא מרגישים כלום?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|