את הדבר היקר לי מכל. נתתי לך.
הלב שלי, הוא שלך.
ולמה זה אתה מחזיר לי אותו?...
ואיך זה אתה לא מרוצה? לא רוצה.
קח אותו, את כלו, עטפתי אותו בחיוכים. במסירות. בכנות.
בהערצה... עטפתי בשבילך.
אם יודעים לשמור עליו, הוא גדל עד אין קיץ...
אם תזדקק למשהו, אחוז בו בעדינות ויסתדרו לך הבעיות. ויועלמו
לך המכאובים. אני מבטיחה.
כי הלב הזה, לא יחדל מלהתאמץ עד תהיה מאושר. כי הלב הזה לא
יוענק לאחר.

כי אני לא אפסיק לנסות לכבוש אותך.
אני רוצה את לבך. לא משנה לי העטיפה, לא חשוב לי גודלו. אני
רוצה אותו פה.
אני רוצה לקום ולחוש בו פועם ולחוש בך נושם. אני רוצה לחיות
בשניים. בשני לבבות.