כשקיבלתי את המשחק מהעורך שלי, לא כל כך הבנתי במה מדובר. משחק
ישראלי ראשון  לפלייסטיישן 2? תמיד קיבלתי כל מיני משחקים
שגרתיים למדי, שיחקתי קצת, כתבתי ביקורת, סה-טו. לא מי יודע מה
מסובך. אבל משחק ישראלי? לפלייסטיישן 2? זה כבר ממש סיקרן
אותי.
על עטיפת המשחק התנוססה לה הכותרת "משחק החיים". ליתר בטחון
העפתי מבט על גב העטיפה כדי לוודא שאין מדובר בדמויותיהם
הוירטואליות של שאול ברגר וחבריו. אחרי שוידאתי, שהסוודר של
אפי לא יופיע שוב על מסך הטלויזיה שלי, הכנסתי את המשחק
לקונסולה השחורה וציפיתי לגרוע מכל.
דווקא שלב התפריטים היה נורמלי לחלוטין, אמנם בעברית, אבל
נורמלי לחלוטין. מבין מבחר הדמויות הרחב שהוצע לי, ואחרי
ששללתי מראש את דמותם של המתנחל והחרדי, בחרתי בדמות התל אביבי
שקרובה אלי מכל השאר.
המשחק מתחיל. שלב ראשון - תל אביב. אני רץ, קופץ ומדלג מעל כל
הזבל שברחובות. עכשיו אני נכנס לרכב. המשימה - למצוא חניה.
הפקחים רודפים אחרי, ויורים עלי רפורטים. אני מתחמק ומוצא
בונוס - כרטיס חניה. אני מסיים את השלב, כשאני מחנה את האוטו
על המדרכה ולאחר שחיסלתי את הלחות ע"י השלכת מזגני חלון, אני
עובר לשלב השני - עיירת פיתוח. שלב ממש קשה. אני רץ ובורח מכל
סוכני משרד האוצר שרודפים אחרי עם מספריים ענקיות ומנסים לקצץ
עוד ועוד, אבל הם פוגעים בי ומאיטים אותי. אני לא מתייאש
ומצליח למצוא בונוס סודי. מיד כשאספתי את הבונוס הגיחה דמותה
של ויקי כנפו והחלה נלחמת לצידי. אחרי שחיסלנו את סוכני משרד
האוצר, עשתה דמותה הוירטואלית של ויקי את דרכה למטוס לז'נבה
ואני המשכתי לעבר הבוס הגדול של השלב. דמותו של ביבי הסתתרה
מאחורי דמות וירטואלית של שרה. אני משליך קלטות לוהטות אל עבר
דמותו של שר האוצר ומצליח להתחמק מהנעליים שמשליכה עלי שרה.
לבסוף אני מכריע את הזוג ופונה לעבר שלבי הבונוס.
שלבי הבונוס הם בעצם כמה מיני-משחקים נחמדים, כמו למשל: לכבות
תחנות אוטובוס בוערות ברחבי ירושלים ואפילו שעשועון טריוויה
נחמד של המורדים בהנחיתה של אשת שר החוץ.
לאחר שסיימתי בהצלחה את משחקי הבונוס, הגעתי לשלב הבא. גוש
קטיף. מיד הבחנתי שדמותי לבושה במדי צה"ל ואף קיבלתי מגוון חדש
של נשקים. אני מוצא עצמי במרכז גוש קטיף, נע בין מטעי הזיתים
ורודף אחר חוליית מחבלים. לאחר כמה פסילות, הצלחתי לבסוף
במשימה ומיד הופניתי למשימה הבאה - פינוי מאחז. לא תיארתי
לעצמי עד כמה המשימה הזאת קשה. ידיי החלו להזיע על ידית המשחק
והרגשתי שהלחץ דם שלי עולה. כשהופיעה דמותו של אפי איתם כבר לא
יכולתי יותר. הייתי חייב לעשות סייב ולהפסיק. השלב הזה כבר היה
יותר מדי בשבילי ומי יודע מה מחכה לי עוד בהמשך? רציתי כבר
לשחק משחק אחר, משהו של חו"ל, משהו יותר רגוע. כיביתי את
המכשיר והחלטתי ללכת לישון. הרגשתי כל כך עייף והתחיל לי כזה
כאב ראש. בסה"כ משחק פלייסטיישן, גאד דמט.  
זה לא שהמשחק הוא כזה רע.
הוא פשוט קשה.
קשה מדי.