הפיה לקחה אותך עשרים דקות
בין השיחים של יער המרשמלו

באובך ערפילי לילה אחרון.
הגעתי רק לפנות בוקר
לקבור את שרידי מבטייך
בגן הזיכרון

כנפיה קרום בתולין,
מחוותיה ערום עדין,
בזמן שהמלאך מסרבת
לך, מאוהבת
בדרקון צעיר ושיכור
במבטא של ארצות הקור.
להבות החיפוש הכניעו
את האביר הנבון
יכולתו להתרגש שוקעת בין סדקי
שמש טרום- בוקר חיוורת.
עשן ירוק מטשטש את היער
וגולש אל העיר. שעונה עליו,  
מביטה בך ולא יכולה אפילו להתחיל
להסביר

בזמן שהמלאך מתגייסת לצבא
בזמן שליווית את הפיה לביתה
ועפתם, ארציים מגושמים
קרועי נשימות ונימולי בגדים,
נכתב בין דפי אוגוסט תום
חלקי בסיפור הילדים