ונשארו כאן רק מאושרים
והכל נשאר קיים
גם כשבחוץ יורים
והפרחים שנבלו, שוב נפתחו
והגשם שירד, פסק
והבית שוב נמלא באנשים
ורק הילד שלי לא שב
יש פה אישה עם חיוך מפלסטיק
ונשיקה בעטיפה של בונבוניירה
ושמש קרה עם אור של פלורוסנט
האנשים המסכנים הלכו מזמן
ונשארו רק מאושרים
ויש פה פרות
ודשא מלאכותי
ורק הילד שלי לא פה
וכשלפעמים אני רוצה לבכות
ולצעוק ולצרוח ולמות
אני נשארת במקום עם גלולה לבנה
והאנשים המאושרים
עדיין מאושרים
והדשא עדיין מלאכותי
והשמש עדיין קרה
ורק הילד שלי
מת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|