מה יפעו גבנוני חולות, בהיפרסם, בינות נירים לים תכלת! השמש פז צובעתם. רוח קדים, את ראשי הדיונות לופתת, כשחפים במעופם. על שדות קוצים שוממים, רד הרמש. עם שקוע החמה, השחר - להבתו נדלקה. רוח ים חותריה ומתבדרת; מעל גבנוני חולות, שירת ליל הומיה. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|