אורי חרובי / פני הדור |
"נענע בלק ראשו כשהוא מהרהר בלבו, הולך הוא לו ואני -
אני נשאר כאן בזוי ורמוס ומשוסה... התחיל חלחול מתוק
מחלחל בין שיניו. נשתקעו כל מיחושיו וכמין כמיהה התחילה
מפכה בו כמעיין עד למעלה משיניו... לא הספיק יצחק לילך
עד שקפץ עליו הכלב ותקע בו שיניו ונשכו."
ע"פ "תמול שלשום" מאת ש"י עגנון
כֶּלֶב מְשֻׁגָּע הָיָה בָּעִיר
וּכְבָר יָצָא כִּסְלֵו,
מָטָר לֹא בָּא לָאָרֶץ הַצְּחִיחָה
וּפְנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב.
וּכְשֶׁנֶּעֱקַד יִצְחַק אֶל הַמִּזְבֵּחַ,
לֹא קָרָא מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם -
אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ לַנַּעַר,
ולֹא הָיָה בַּסְּבַךְ לִתֵּן תַחְתָיו
הָאַיִל לְעוֹלָה.
נִתְקַשְּׁרוּ עָבִים
וְלֹא יָצְתָה חַמָּה יָמִים רַבִּים
עַד שֶׁמָּלְאוּ בּוֹרוֹת הַמַּיִם;
מְאָה שְׁעָרִים נָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ.
לֹא הָיְתָה עוֹד כַּשִּמְחָה הַזֹּאת
בִּירוּשָׁלַיִם.
אוקטובר 2004
תודה לליאל ולא.מ.
שירי מחווה לספרות עולם:
http://stage.co.il/s/301222
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|