אֶל הַפֻּנְדָּק חָבֵר נָא בּוֹאָה כִּי הִגִּיעַ לֵיל
וּשְׁלַל כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם הַיְּקוּם כִּסָּה.
חֲלוֹץ הַפְּקָק חָבֵר וּשְׁתֵה כּוֹסִית כְּמוֹ רַב חוֹבֵל
אֲשֶׁר חָזַר סוֹף סוֹף מִן הַמַּסָּע.
חָצֵר, שְׁכוּנָה שׁוֹקֶטֶת, הַס, רַק כֶּלֶב טְרוּף שֵׁנָה
נוֹבֵחַ "הַאוּ..." אֶל מוּל יָרֵחַ חִוַּרְיָן,
אַךְ כָּאן בְּפוּנְדָּקֵנוּ אוֹר שָׁפוּךְ בְּכָל פִּנָּה
כִּי טוֹב לִשְמֹחַ וְהַמֶּזֶג מְצֻיָּן.
מָה לָנוּ זַעַף חֹרֶף, גֶּשֶׁם, קֹר וּשְׁלוּלִיוֹת?
מָה לָנוּ סַעַר - גַּעַשׁ בַּגַּלִּים?
בִּפְנִים לוֹטֶפֶת רוּחַ חֲמִימָה בַּלְּבָבוֹת
וּמַדְלִיקָה נִיצוֹץ קָטָן בָּאִישׁוֹנִים.
עֲזֹב שְׁטֻיּוֹת וּשְׁכַח מִן הַמַּצָּב הַמְּזֻפָּת.
הַכַּלְכָּלָה בּוֹעֶרֶת? מֵילָא, שֶׁתִּבְעַר.
מָטוֹס נֶחֱטַף בִּשְׁמֵי אֵירוֹפָּה? מָה אִכְפַּת.
נָרִימָה עוֹד כּוֹסִית, הֵן זֶהוּ הָעִקָּר.
אֶל הַפֻּנְדָּק חָבֵר נָא בּוֹאָה כִּי הִגִּיעַ לֵיל
וּשְׁלַל כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם הַיְּקוּם כִּסָּה.
שָׁנָה טוֹבָה פּוֹרֶשֶת כְּנַף שָׁלוֹם עַל הַתֵּבֵל,
דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָּה פּוֹרֶסֶת גַּם לְךָ.
ספטמבר 2004
גרסת מקור: "ערב חורף בפונדק", 1985
שנה טובה! |
