עומדת, יושבת, אז שוכבת,
רואה בחלום אור זוהר כמו יהלום.
האור הזה מסעיר אותי.
אני ממשיכה ומסתכלת,
ככל שאני צופה בו יותר,
הוא נכבה.
ורק אז אני מבינה, האור הזה! הוא חשוב לי!
אני הולכת לכיוון שלו, לחפש אותו, למצא אותו,
למצוא את האור הזה, שנתן לי תקווה...
והוא, אותו אור,
הולך ונכבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.