הראש דופק טוק טוק
כמו פטיש הולם
מקשר למציאות
לפעמים אתה מנותק
לפעמים מחובר
כמו מכונה מקולקלת.

הכל טוחן לאט
תפל כל- כך
אין בזה דבר
לא דומה לאף אחד
וזה לוקח אותך רחוק
מחזיר אותך לעפר.

הרבה אשליות מתנפצות
והרסיסים חודרים עמוק
זה לא עוזב ולא עובר
נשאר תקוע מחכה להתפרץ
חי כאילו כלום לא קרה
אך בדקה הנכונה הכל קורס.

הכל מתכלה
נעלם לו לדרכו
לא מסתכל לאחור
לא מתכנן לחזור
בלי חטאים לכפר עליהם
בלי הזדמנות להישבר.

תקוע בלי דרך החוצה
לא יודע איך נכנסתי
מועד ונופל בלי הרף
מתקשה לעמוד על רגליי
עיניי תרות אחר האור
ללא מציאת התשובה.

מבולבל ללא מטרה
מחפש את הדרך הטובה
הישרה בלי העיקולים
לא רוצה צרות
חסר מטרות
מנודה מהכול ומכולם.

מתגעגע ליציבות שלך
רוצה להרגיש גופך
לגמוע את פיך הענוג
בתאוותנות לטרוף אותך
פעימות הלב חדלות
והפרפרים משתחררים.

אוהב אותך
שונא אותך
לא יכול בלעדייך.

היית פה אתמול
היום את כבר לא
עזבת אותי לבד
פתחת חיים לבד.

צריך להרגיש
עורך תחת אצבעותיי
רוצה לדעת מה מרגישה
בכל דקה נתונה.

אוהב אותך
שונא אותך
לא יכול בלעדייך.

שלטת בי ביד רמה
ובאותו הרגע ששוחררתי
לקחת ידך ממני
הפנית לי גב בלי בושה.

מתגעגע ומתייגע
תרחמי עליי!
תביאי כדור תרפאי אותי
אני חולה אנוש ממוטט.

אוהב אותך
שונא אותך
לא יכול בלעדייך.

משוגע יושב בגשם ותוהה
הטיפות מכילות זיכרונותיי
הצער ממלא עיניי
הדמעות יורדות עקומות.

תחשבי עליי קצת
תסתכלי עליי לפעמים
תחזרי אליי עכשיו
ואל תעיזי ללכת לשום-מקום...

אוהב אותך
שונא אותך
לא יכול בלעדייך.

תענוגות גדולים חווינו
והאור בעיניך נמוג
מתמלא באושר עילאי
כאילו אין מחר.
 
איתך אני שלם
בלעדייך רסיסים       תבואי לחיי       תצאי מהם     כמו
שבאת.

רסיסי האור מתפצלים
יוצרים ציור בשמיים
דמותך מסתכלת עליי
נזכר ברגעים שהיית מתחתיי
האור נעלם מעינייך
הסומק נמוג מלחייך
שפתייך הענוגות
לא מנשקות אותי עוד
ישבתי בכיתי
את לא חזרת
עינייך הירוקות
מביטות רק עוד מבט
ראשך נשמט לאחור
ריחך רודף בחלומותיי
נשמתך לא דועכת בזיכרוני
לא יודע איך להמשיך
לא יודע מה צריך לעשות
הלב אחרי דו-קרב
מדמם לו לאיטו
המחשבות לא רוצות להתנתק
רוצה ללכת בדרכך
הדרקון הגדול מסרב לבקשתי
הכול עובר חולף
לפעמים מתמהמה לידך
לפעמים חולף במכה
מזלי אותך תפסתי
עברת בחיי כסערה
שינית את הכול
מקצה לקצה.