ובאישון ליל, מלאכים פרשו כנפיים,
ובקשו בנגינתם, להושיע נפשות,
אז היו ימים,
ימים של תום,
היום נגוזו, ונותרו ריקים.
ובאישון ליל, פוקח עפעפיים,
מבין את הבריאה שסביבי,
ונאנח.
ושוב אני נזכר, בתריסר אהבות,
שאהבתי, שהבאתי, אל מול בוראי.
ולמלאכים היו גיטרות, עוד לפני פרשו נוצה,
ולבני אדם, רק הקנאה.
ובעצם היותנו, ובעצם אהבתנו,
לא בראנו, אלא לא הרסנו,
לא יצרנו, אלא מנענו חוסר,
אבל רק באופן זמני.
והשמש עלתה, ורוח באוויר,
על גג העולם, ואתה אדם אחר,
מבין נפשך,
מביא נפשך,
עד כאב, עד יעבור כעס.
ואתה פותח לבבך שוב, לאהבה.
אישון ליל, יצירה שנכתבה מתוך מוסיקה קלאסית טובה ובריאה.
מומלץ לשמוע באך ברקע...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.