נטע הייז / פרקדן |
וכשהשדים האפורים
ילחשו באוזני "חזרנו"
בקול משתק, מהסה,
אתפרקד על מיטתי
רק לשעה קלה, לא יותר,
ותהיינה דמעות שבשגרה,
רק קצת.
אפילו שירים, אפילו הנוגים,
יפריעו את מנוחתי המתייסרת.
המראה תהיה אשנב אכזרי לכיעור.
קליפת הגוף תעיק, וגם תוכו.
אז ארד לשכב על רצפת הפרקט,
שם נוח יותר
רק שנמוך יותר ממנה,
אין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|