באוטוסטראדת השעות הנמוגות כצללים עייפים
אני מניעה את מסת רגשותיי בתוך ערפל מתחמק
חושך פעור עיניים מתמזג בריבועי חטא סמוי
רקומים על צעיפי עצב שותק
אל קירות סוד
בשדות רחוקים
הדי זיכרונות עתידיים מלבלבים
ידך חובקת מותני
ואני
אוספת פרפרי צעצוע חמקניים
ברשתות סבוכות של מילים כדי לומר לך
אוהבת... | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.