כמו מדונה מצויירת שכבת בין גלי חוף אהבתי
הערצתי את השקט שבך
אמרת לי תראי,
"השמיים בהירים כמו אז כשחלמנו שנצליח לכבוש את העולם
כשאת רצית רק לכתוב
ואני רציתי לשיר ולגעת בכולם"
רציתי לספר לך שבאותו לילה אני אותך חלמתי
בלילות שהגיעו אחר-כך הערצתי את חיוכך
היית שוכבת לצידי
כנפיי הפרפר שלך רדומות ודמעותיי טבועות בשערך
כפות ידייך בזכרוני כעת ספק הורגות
ספק מחיות אותי מחדש
הכל היה אז אחרת
הכחול שבעינייך התמזג עם הים, השדים שבי התמזגו עם השקט שבך.