שוב אנחנו כאן,
בפגישה לילית.
רגלי לוקחות אותי אליך,
וגליך כמו ידים-
קוראות לי לבוא.
מגששת באפלה,
נמסה ברכות של מימך,
העוטפים כל פיסת עור חבויה.
מתמכרת לתחושה שידיך שולחות בי,
גליך נעים מרגלי,
במעלה גופי.

שוב אנחנו כאן,
הים העתיק,
קדום כנשמתי,
עוצר בתוכו את כל חלומותי.
'אני מכיר אותך'
הלילה לוחש לי ברכות,
כל נים בעורך,
כל נים בנשמתך.

ושוב בלילה הזה,
אנו נפגשים,
מלטפת אותך, מלטף אותי,
מימך נושקים לשפתי,
נושקים לשיערי.
עוצמת עיני, בוטחת בך.
נותנת לך, לקחת אותי.

ושוב אתה,
בכוחך לרפא כל כאב,
הלילה,
הייה לי למאהב.