הדר ליבנה / מתהווה |
ללמוד להשלים עם חליפת הרגעים
באהבה, לזרותם לרוח
שתמיד נושאם הרחק, לבלי שוב.
והחוכמה החמקמקה הזאת
אותה, איני יכולה לתפוס,
אני צריכה לשבת בנחת,
לתת לה לנחות
עלי, לעטוף
אותי, כמשב
רוח-קיץ, כבגד
חדש ורך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|