הדר ליבנה / נתיחה |
והסימן על ליבך, האם עוד נותר?
המכתב שלא שלחת היה זה שדיבר אחרון,
נייר עיתון אתמול, עכשיו
תעטוף בי דגי זכרונות מתים.
האם כל מחוותיך היו הליכות יפות, משוייפות
ריקות מאהבה?
קברת אותי בעודי בחיים
באיזו פינה, נשכחת מלב
צורחת ופי נמלא עפר.
למנוחה ולמחלה
ראשי עלי סחרחר
מחר, מחר
מתי יגיע כבר מחר?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|