סוף עונת התפוזים. כוכבים מנצנצים ממעל, ואני שוב שוקעת בדכדוך
קליל עם הגמור של החורף. עונה מקסימה. שלווה, רטובה, קוסמית.
אך לא ורק החורף הוא זה הנגמר, עמו גם אני שוקעת, פניי נפולות
קמעה. לא רק החורף נגמר, גם אתה ואני נגמר, גם אני נגמר, ולא
נותר לי עוד דבר. כך בקלות, בדחיפה מחושבת, ממוקדת, חשפת את
הקלף האחרון, ופוף! לא הותרת דבר. נגמר. נדם. נפסק. שבת. ככה,
אחרי עבודה מחושבת, אחרי מגדל על מגדל, קלף, קלף, צעד, צעד,
מחשבה, מחשבה. זהו זה. זה נגמר. מה הלאה? לאן מפה? ימינה,
תמשיכי ישר, שמאלה בפניה הבאה... מגוחכת. אמרו לך? עלובה
שכמותך. משקיעה בלי הרף, ונותנת למשב רוחו הדקיק של בן זוגם
להפריך הכל. לשקר. לומר כי לא היה, ולא יהיה. ככה את. לוזרית.
מפסידנית.ככה. אין כבוד, אין אהבה, אין תחנונים. מה נותר?
תחשבי לרגע, חוץ מזיכרון חולף (שעוד מעט וגם הוא לא יוותר),
שתי חולצות, תמונה שלכם, שלנו, ומחזיק מפתחות דקיק שעליו רשום
באותיות קידוש לבנה: "ענתו'ש אוהב אותך תמיד, מלכה שלי. שלך
גידי."  
ראינו... תמיד? מלכה שלי? איפה? איפה אתה גידי? וצדקה שרון
ליפשיץ... אכן מתרחק ממני. נעלם. אובד. הכל. למה? יש יותר
טובה? יותר יפה? יותר חכמה? האמת לא בעיה כלל וכלל למצוא כזו,
הרי אני לא מהמבחר. אפילו שמנה, לא יפה. טיפשה, דפוקה. ואתה?
אתה חלום. חלומות תולים מאחור, כמו החלום שלי על משפחה שנשבה
לו איפה שהוא, שם, מאחור. החלום היחיד שזכרתי. היחיד שרציתי
לזכור. וגם אותו לקחו לי. או שמא עליי לומר: "החלום לקח את
עצמו?..." אה? האמת עכשיו שאני חושבת על זה, אולי באמת הייתה
לך סיבה לברוח, אבל מה אני? כל-כך נוראית? אחרי הכל בתור
בנאדם, יש לי לב, לא אבן. אתה בטח מכיר טוב את הלב/אבן הזה...
אני לא יודעת מה להגיד. חוץ-מזה שאתה חסר לי, ושאוהב אותך תמיד
גידי שלי! תמיד! ואל תדאג אני אעזוב אותך מבטיחה, לא באתי
להפריע. וככה בעונת התפוזים, כרה לו חברי רם המעלה, ברוב הדר
ופאר, קבר. הוא כעס עליי, כעס מאוד, הכעסתי אותו. הוא ירה בי
שתי יריות במעלה הראש שמחוסר כיוון ומהתכופפות זהירה שלי, לא
פגעו בי, אף לא שריטה קלה. ואחר ירה בעצמו. שלוש כדורים. כמו
שירו ברבין. שלוש ונפל. גם כן כמו רבין. ואז אני שותקת. והוא
מחייך מלמעלה, מין מבט של: "תמיד היית שתלטנית..." אני עוזבת
את בית הקברות, מחלצת את עצמי ממדי האבלות הבלויים, השחורים,
וסוחטת תפוז. עוד אחד. עוד אחד לפני שנגמרת לי גם סוף עונת
התפוזים, סוף עונת התפוזים. סוף עונת החלומות. סוף עונת הצחוק.
סוף עונת גידי. סוף התפוז.