נתנאל סקג'ו / פרידה |
בית הקפה היה ריק מלבדך
כוס קפה החזקת בידך
ועוגת שוקולד שניסתה להמתיק את מצב רוחך.
אדישה לעולם
יושבת ובוהה סתם באולם
נזכרת באותם ימים
באותם ימים מושלמים
בימים שהיינו נשואים
את רצית את התואר להשלים
ואני רציתי ילדים.
את הדמעות בטישו את מנגבת
בטוח שעלי את חושבת
ואני יודע שאותי את עדין אוהבת
אבל דרכינו נפרדות
בכדי להשלים את אותם חלומות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|