כמו עומד על גשר
בוהה בפקק אינסופי
אורות אדומים שמהבהבים בלי הפסקה
ואת לא שם.

יושב מול פתחי המזגן
הרוח מקררת את אותם הזיפים
שהספיקו לצמוח מאז ליל אמש
צומחים לקראתך
ואת לא שם.

את לא שם
לקחת את החלק
השארת את החור
רק חבל ששכחת
את אותן המחשבות
שצפות ועולות
למרות שאת לא שם.

דופק על דלתך
מדמיין את פרצופך כשתפתחי את הדלת
את הבעות פנייך
מצפה לקצת חום אנושי
ואת לא שם.

מטייל על החוף
שומע את קול סנדלייך
שנטבלים בגלים הרכים.
אוחז בידך הקפואה
ואת לא שם.

את לא שם
לקחת את החלק
השארת את החור
רק חבל ששכחת
את אותן המחשבות
שצפות ועולות
למרות שאת לא שם.

כבר לא שם
נסחבת עם החלק
שכחת את החור
ובאמת חבל ששכחת
את אותן המחשבות
שצפות ועולות
למרות שיותר לא תהיי שם.