|
אני מנסה לרשום... שוב
אבל אין לי מילים.
אני מנסה לנשום... שוב
אבל אין לי אוויר.
שוכבת לצידו... שוקעת בידיו החמות
מחכה לנשיקותיו החמות
מחכה... שוב.
אני מנסה לחלום... שוב
אבל אין לי פנטזיות.
אני מנסה לשפוט... שוב
אבל אין לי קורבן.
מתלבשת למענך, מחייכת למראה בטפשות
מחכה למגע ידיך היפות
מחכה... שוב.
אני מנסה לזכור... שוב
אבל אין לי זכרונות.
אני מנסה להחזיר את הזמן לאחור
אבל הזמן לא חוזר... שוב. |
|
|
-סליחה, איך
מגיעים לבמה
חדשה?
אחרי הרמזור,
אתה פונה ונוסע
לסוף העולם
שמאלה, אז פנייה
חדה למעלה, וישר
פרסה לאחור,
הבנת?
בעצם לא משנה...
כל הדרכים
מובילות לבמה
חדשה!
זאת שהולכת
לסוף... שמאלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.