מאיה סיון / שב הביתה |
טוב ששבת בני הביתה
פשוט מדיך ושכב לישון
אך מדוע ריקות עיניך?
ולמה מבטך שומם?
ילדים ראיתי אימא
מבטם - חיצי שנאה
החצים פצעוני אימא
ולבי נמלא אימה
הכיצד תפחד מילד?
ארור יום היוולדו
גיבור שלי, יפה עיניים
נלחמת מלחמות רבות
מלחמות לרב ראיתי
אש ותימרות עשן
המפקד קרא - קדימה!
וכולנו אחריו
אז עוד לא ידעתי אימא
שעיניים הם חצים
וזרעי שנאה אילמת
נובטים בחממות סתרים
משתרגים צומחים לעומק
נתקעים בלבבות
ומשם פורצים למוח
והופכים פצצות חיות
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|