היינו משפחה מיוחדת, היה לנו הרבה מזל טוב.
אני מניחה שהסיבה לא שייכת למידת הצדיקות שלנו, זה לא שיש לנו
שדונים שמחביאים מתחת לבית קדרה מלאה זהב והורי מתעקשים להסביר
לי פעם אחר פעם שלקארמה אין יד בעניין. אמת הסוד טמונה במכשיר
פשוט שהמציא האדון אלכסנדר גרהם בל, הטלפון. מה מיוחד כל כך
בטלפון שלנו שמבדיל אותו משאר מכשירי הטלפון בעולם? כנראה
החיוג המהיר לאלוהים.

אני לא יודעת למה, ואני גם אף פעם לא ממהרת לשאול למה דווקא לי
קורים הדברים הכי טובים. אני מניחה שאני גם לא אמורה לצפות
לתשובה. אימא שלי טוענת שהטלפון כבר היה שם שהם קנו את הבית
ובעליו הקודמים נסעו לחיות בארץ אחרת בצפון אירופה, אחת עם
הרבה שלג, נורווגיה או משהו כזה. השאירו מאחורה הרבה דברים
מגניבים, ביניהם את הטלפון האדום הזה.

בהתחלה אני לא ממש האמנתי שזה אלוהים בגלל הקול של העונה, אחרי
הכול זה היה קול נשי. אחרי כל שטיפות המוח, מסתבר שהאל הוא
בעצם "האלה". מה בכלל עוזר החיוג המהיר שלנו לאלוהים?
האפשרויות אינסופיות, במיוחד כאשר אתה חי את החיים הטובים עם
הורים משפיעים בפרלמנט האמריקאי, בעלי המניות של חברות משפיעות
לא פחות. וכן, ייתכן שזה קשור לחיוג המהיר. ייתכן שלא.

שלא יגיעו למסקנה לא נכונה, המשפחה שלי מעולם לא ניצלה את
החיוג המהיר הזה למטרות פתירת תרגילים מסובכים באלגברה או
בחירת סוס להמר עליו במרוץ סוסים, על זה בטוח לא נקבל את
התשובה. ההורים שלי, אנשים רוחניים, מתרגמים את מלותיה הלא
ברורות למעשים או מסבירים לי מה עליי לעשות כדי להגיע למטרה
מסוימת.

אני האמנתי להם, ההורים שלי לא ישקרו לי. אבל יום אחד, אני
חושבת שחיוג המהיר שלנו התנתק, כי אחותי הקטנה חלתה במשהו רע.
שמתי לב לסימנים המקדימים, דברים החלו להתדרדר ובקצב מסחרר.
בהתחלה זה היה פשוט ולא בולט, ציון נמוך במבחן שכולם הצליחו
להוציא בו מאה, לאט לאט זה עבר לשכחה אבסולוטית, לא זכרתי איפה
הייתי ומה עשיתי ביום שאתמול ומשם הדרך להפלת חפצים ושבירתם לא
הייתה ארוכה, מראות בעיקר. התחלתי להיכשל, חברי כבר לא רצו
לבלות איתי מזמנם, אפילו המורים התעלמו מכל זעקה שלי לעזרה.
כבר שכחתי את התקופה הטובה שהאמנתי לאימא ואבא שלי כשאמרו לי
שיש לנו חיוג מהיר לאלוהים.

קצת גדלתי מאז ומצבה של ג'ואן התדרדר, זה היה סרטן. לקח לי זמן
מה לנסות לחייג שוב לאלוהים, אבל ניסיתי, כנראה בגלל ג'ואן.
בקו השני נשמעה לפתע השעה הנוכחית. חשבתי שלא לחצתי על החיוג
המהיר הנכון. זו בטח טעות, אלוהים הייתה אמורה לענות ולא איזו
אישה שאומרת כל כמה שניות מה השעה. בעודה חוזרת שוב ושוב על
השעה, נזכרתי שהקול שלה באמת קצת מוכר.

אימא ואבא אמרו שיש לנו חיוג מהיר לאלוהים כדי שלא נפחד להגשים
את עצמנו. בידיעה שיש לנו תמיכה מלאה, מהם 'ומכוחות חזקים
מהם'. אני מודה להם עד היום, במיוחד כיוון שהם המשיכו לספר את
הסיפור הזה לג'ואן ובסופו של דבר היא הצליחה להחלים. אולי
כיוון שהיא המשיכה להאמין לסיפור ה"חיוג המהיר", אולי בגלל האל
האמיתי (או שמא אלה), אולי בגלל צוות הרופאים והעקשנות של
ג'ואן, אני לא בטוחה. אולי השקרים נועדו כדי להפוך את האמת
למשהו יותר נסבל, אולי. לפחות ההורים שלי היו מקוריים, הורים
של ילדים אחרים מספרים להם על חסידות, סנטה קלאוס ופיות
שיניים...