נפרדת מתמצית העצב
ודמעתי, ללבי, נושקת
כטיפת טל לאדמה.
חולפת על גדות רגשותיי בדממה
עם אלף צלילי מנגינה
ונוגעת בגלי זריחת האהבה.
נהרות של עדנה
בחלום עם פריחה,
מחוץ לזמן ולמקום,
נוגעים לי בלב.
מתוך חלומות אפלים
יש פנים של אוהבים
מסביב לשפתיים חיוך נשזר
ברק אהבה בעיניי זוהר.
9/4/04 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.