יושבת וחושבת
רעבה יותר מתמיד
הולכת להכין אורז
גם בזה לא אמצא עתיד.
מתקשרת לחבר
הכל גם ככה מתפורר
מדברת, טוחנת מים
רואה איך האושר עובר.
חוזרת לגז
רואה ששרוף
זורקת לפח
עוד כישלון, שוב.
שמה חדש
מתאבלת על הזרוק
מקיפה את עצמי ברעש
בוכה על המחוק.
כשגם זה נשרף
בוכה עד כאב
לוקחת סכין מטבח
תוקעת אותו בלב.
כך הכל נגמר
- בראש שלי, אולי.
במציאות, אבל -
הכל לא כל כך קל.
זורקת את הפח
ואת כל מה שנשפך
חושבת - מה עוד נותר?
שאריות של העבר...
רוצה אותך שוב
כמו שהיית פעם
לוקחת פתק
ומדביקה על לוח שעם.
ושם רק כתובות
כמה מילים אחרונות:
"אם הכל דפוק בינינו
כנראה זה לא היה אמור לקרות..." |
