רוני זורר / בסופו של יום |
אני לא איתך.
מכבה את האור
שוקעת בין הסדינים הרכים
לבד.
הרחובות נוהמים קינתם,
ונהיים למרחב אחד.
בלי זמן או מקום
רק שביל ערפילי אל חלום.
בסופו של יום
אתה לא איתי.
נאטם מבפנים
ומשליך את כל המולת היום
לצד.
הלילה קורא לך
כמו אל חוף מבטחים
להניח מכאוביך
במחוזות נשכחים.
בסופו של יום
אנחנו לא מתקיימים.
רכים וחשופים
אחוזי כיסופים.
הולכים בודדים
בכל הרחובות, החופים והים.
בקווים מקבילים אינסופיים
שלא יפגשו עוד לעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|